הגדרה
הפרעות התנהגות כוללות טווח רחב של תבניות התנהגותיות חוזרות, אנטי-חברתיות, תוקפניות ומרדניות, שיש בהן הפרה של הזכויות הבסיסיות של אחרים או של נורמות וחוקים חברתיים תואמי גיל. הפרעות אלו, בהגדרתן הרחבה, כוללות שלוש קבוצות אוכלוסייה :
-
הפרעות התנהגות (Conductrder)- בקבוצה זו נכללים אנשים או ילדים עם תבניות התנהגות החורגות מנורמות ומחוקים חברתיים תואמי גיל, כגון הרס רכוש, גניבות, שקרים, התגרות, השתמטות מבית הספר ובריחה מהבית. הם אינם מצייתים להוראות ההורים והמערכת החברתית והלימודית, אינם רגישים לביקורת החברה והמשפחה וחוזרים על התנהגויותיהם ההרסניות ללא למידה מניסיון. (טיאנו ואח', 2010).
-
הפרעה מרדנית-מתנגדת (Defined Disorder)- בקבוצה זו נכללים אנשים או ילדים עם תבנית התנהגות מרדנית ועוינת כלפי דמויות סמכותיות, אך ללא פגיעה חמורה בזכויות הסובבים. התסמינים הנפוצים ביותר כוללים התפרצויות זעם, עימותים תכופים עם מבוגרים וסרבנות למלא אחר בקשות או חוקים שמציבים המבוגרים.
-
התפרצות זעם תקופתית ( Explosive ) - בקבוצה זו נכללים אנשים או ילדים עם התנהגות מתפרצת חוזרת, המאופיינת בקושי לשלוט בדחפים אגרסיביים, כגון אלימות מילולית או אלימות פיזית שאינה גורמת נזק לסובבים. התפרצויות אלו מוגזמות ביחס לסיטואציה הקיימת, אינן מתוכננות מראש, ומטרתן אינה להשיג דבר מה תכליתי.
שלוש הקבוצות הללו מאופיינות לרוב בתחלואה משותפת (קו-מורבידיות) עם הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (DSM -5, 2013) המדריך לאבחון ולסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות. ניתן לאבחן הפרעות התנהגות כאשר שלושה או יותר מהקריטריונים הבאים מופיעים במהלך 12 החודשים הקודמים לאבחון, וכאשר קריטריון אחד לפחות מופיע בחצי שנה שלפני האבחון: אגרסיביות כלפי אנשים וחיות, הרס רכוש, גניבה או רמייה, הפרה חמורה של חוקים, וכאשר ההפרעה בהתנהגות גורמת לליקויים חמורים בתפקוד החברתי, האקדמי והתעסוקתי.
סוגי אבחון וגורמים מאבחנים
הגורמים שאבחנתם קבילה בוועדות מתוקף חוק החינוך המיוחד עבור ילדים עם הפרעות התנהגות מתבצע על ידי פסיכיאטר ילדים ונוער. גם פסיכולוג קליני או חינוכי או התפתחותי יכול להצביע על קשיי התנהגות ולהפנות לפסיכיאטר לצורך אומדן הקושי ואבחנתו כמוגבלות.
האבחון מתבצע באמצעות שאלונים, שיחות ותצפיות של פסיכולוג או פסיכיאטר בהתאם לקריטריונים המתוארים במהדורה המעודכנת של מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) או בקטלוג המחלות הבין-לאומי (ICD-10). הפסיכולוג או הפסיכיאטר ייעזרו גם במידע נוסף, כגון דיווח מהמסגרת החינוכית, דוח פסיכו-דיאגנוסטי, דיווח ההורים וכדומה.
קישורים חשובים בנושא:
מידע מתוך פורטל הורים בנושא תמיכות וזכויות לתלמידים עם הפרעות התנהגות