הפרעות נפשיות

הגדרה

הפרעה נפשית היא דפוס התנהגותי, רגשי וחשיבתי הגורם לפגיעה משמעותית בתפקוד ולסבל רב שיכול לבוא לידי ביטוי במחשבות, בלחץ ובהצפה רגשית. תלמידים המתמודדים עם הפרעה נפשית הם חלק מקבוצה הטרוגנית ומורכבת, בעלת אפיונים שונים ודרגות חומרה משתנות. 

ההפרעה עלולה לפגוע באופן משמעותי בהתקדמות אקדמית, ביחסים חברתיים, בהסתגלות אישית וכיתתית, בכישורי טיפול עצמי ובשיפוט המציאות. ההפרעה כוללת מצבים כגון דיכאון, חרדות, פוסט-טראומה, הפרעות במצב הרוח, סכיזופרניה של גיל הילדות והנעורים והפרעות אכילה. 

התחומים שבהם באה לידי ביטוי ההפרעה:

ניתן להבחין בין הפרעות הנוטות להתבטא בהתנהגות מופנמת, כגון התכנסות, חוסר יוזמה, הימנעות, חששות ורגישות-יתר, לבין הפרעות הנוטות להתבטא בהתנהגויות מוחצנות, כולל תוקפנות והתפרצויות זעם. 

• התחום הקוגניטיבי- לרוב ההפרעה באה לידי ביטוי בקשיים בשמירה על יכולת הקשב והריכוז, בעיבוד ובארגון המידע והחשיבה, בזיכרון ובתפקודים הניהוליים. לעתים קיימות מחשבות שווא או פרשנות שאינה מותאמת למתרחש. תלמידים בטיפול תרופתי עלולים להתלונן על עייפות וחוסר כוחות בעיקר בשלבים הראשונים של נטילת התרופות. לעתים נצפית אי-יציבות בתפקוד התלמיד לאורך היום, כולל מעבר מתפקוד מאורגן וממוקד לתפקוד מפוזר ולחוסר יכולת לעמוד בדרישות הלימודיות.

• התחום ההתנהגותי- עשוי להיות מאופיין ברמת אנרגיה משתנה, באי-שקט, באימפולסיביות, בהתבודדות, בקושי בפיתוח ובשימור קשרים חברתיים מותאמים ובמיומנויות חברתיות, לעתים עד כדי נסיגה קיצונית מהחיים החברתיים. חלק מההתנהגויות מאופיינות בהימנעויות (בריחה, אי-הגעה או התנגדות לפעילות), ובמצבים אחרים המצוקה מתבטאת בהתנהגות מוחצנת ובהתפרצויות זעם.

• התחום הרגשי- מתאפיין בצורה בולטת בחוסר ויסות בעוצמה הרגשית ובביטוי קיצוני של רגשות שונים, לעתים מנוגדים, וכן תגובה רגשית לא מותאמת ולא פרופורציונלית לאירועים נתונים. תלמידים המתמודדים עם הפרעה נפשית מאופיינים לעתים בעצב, בדאגה, בחוסר חיוניות, בחוסר הבעה רגשית או בתגובה רגשית לא מותאמת, כגון התפרצויות זעם. תלמיד עם מוגבלות מורכבת על רקע רגשי-נפשי מתמודד הן עם הקשיים הנובעים מהמוגבלות עצמה והן עם הסטיגמה הנלווית בעיני החברה ובעיני עצמו. הסטיגמה מהווה גורם לחץ וחסם נוסף בפני השתלבותו המיטבית בחברה ותחושת הרווחה שלו.

הגורם המאבחן:

אבחון הפרעות נפשיות מתבצע על ידי פסיכיאטר ילדים ונוער. כמו כן פסיכולוג קליני, חינוכי או התפתחותי יכול להצביע על קשיים ולהפנות לפסיכיאטר לצורך אומדן הקושי ואבחנתו כמוגבלות.

אבחון מתבצע באמצעות שאלונים, שיחות ותצפיות של פסיכולוג או של פסיכיאטר, בהתאם לקריטריונים המתוארים במהדורה המעודכנת של מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) או בקטלוג המחלות הבין-לאומי (ICD-10). הפסיכולוג או הפסיכיאטר ייעזרו גם במידע נוסף, כגון דיווח מהמסגרת החינוכית, דוח פסיכו-דיאגנוסטי, דיווח ההורים וכדומה.

 

קישורים חשובים בנושא:

מידע מתוך פורטל הורים בנושא תמיכות וזכויות לתלמידים עם הפרעות נפשיות

מתמודדי נפש- מתוך אתר כל זכות

ליקויים נפשים- אתר הביטוח הלאומי

עמותת אנוש

קהילת בריאות הנפש- ממ"נ

​